למה אתם צריכים לערוך תוכן AI לפני פרסום, ומה תכל’ס יקרה אם לא תעשו את זה?

תוכן AI עם עריכה או בלי עריכה

עוד לפני ChatGPT היו לא מעט כלים מבוססי-GPT ששימשו ליצירת תוכן כמו Rytr, Article forge, Jasper ועוד המון שמות. כולם התלבשו על אותו אלגוריתם של OpenAI, וידעו לבנות קטעי תוכן או מאמרים שלמים על בסיס מילת מפתח או כותרת, רוב התוכן היה נראה בערך באותו סגנון ומבוסס על אותה הטכנולוגיה.

אז תוכן AI עוד היה נחשב מילה גסה. גוגל הצהירו כוונות – הם לא יהיו סלחניים לתוכן כזה.

אנשים פרסמו שזה “ספאם ויפגע להם באתר”, ושמי שיתעסק בשטויות כאלה של תוכן AI, ישלם על זה בריבית-דה-ריבית ויקבל על זה את החשבונית של העונש מגוגל. אבל לאמיצים זה לא היה איכפת, וברוב המוחלט של המקרים זה עדיין עבד וזה עבד יפה.

לא הרבה אחרי שיצא ChatGPT, גוגל הבינו שהם בבעיה

התחזית היא שעד שנת 2026, 90% מהתוכן באינטרנט יהיה מבוסס-AI. זה אומר שאין להם באמת אפשרות ויכולת להעניש או “להכתיב את הטון”.

הרוב המכריע של יוצרי התוכן באינטרנט עומדים להשתמש בזה, איתם או בלעדיהם. זה או שהם מחשבים מסלול מחדש, או שהם נשארים מאחור.

מהר הם יצאו בהצהרה ש “רגע חכו שניה, תוכן AI זה בסדר, אבל רק אם הוא מביא ערך אמיתי”. ההצהרה הזו מלמדת שגוגל לא פראיירים, ולמעשה הם השתכללו – יש להם מספיק כלים כדי לדעת איזה תוכן מבוסס AI, איזה לא, ולאיזה תוכן AI בדיוק שווה לתת קרדיט ודירוג.

למה בעצם אני מבלבל לכם את המוח?

מי שמכיר אותי ואת Alon Pearl יודע שאנחנו מתעסקים לא מעט בניסוי ומחקר בעולמות ה-SEO, בעיקר כדי לבדוק גבולות גזרה במנועי חיפוש (לא רק גוגל).

אנחנו מעמיסים צורת עבודה כלשהי בשיטתיות, וגוזרים ממנה את התוצאות – כמו לדוגמה בניית מסה של אתרים על נישה מסוימת, העמסה של תוכן אמיתי, תוכן AI בלי עריכה, עם עריכה, תוכן שהוא לחלוטין ג’יבריש, יצירת

קישורים מאתרים כאלה, קישורים מאתרים אחרים, שימושים של אנקורים בכל מיני ורסיות ועוד ועוד.

הכל בסוף מתנקז לתמונת מצב מבוססת נתונים אמיתיים, במטרה שלא רק נתבסס על הצהרות של גוגל ומובילי דעת, ומה ג’ון מולר צייץ היום או שלשום בטוויטר, אלא כדי לבדוק מה בתכל’ס עובד ומה לא, ואיך לבנות לעצמינו מעין

מגרש משחקים שאפשר לשחק בו.

כן – כבר קיבלנו בעבר כמות יפה של עונשים מגוגל, חלקם היו “עונשים שקטים” שסתם הוציאו לנו אתר שלם מאינדוקס, חלקם נרשמו לנו בקונסול ואנחנו עונדים אותם כמו עיטור מלחמה 🙂 זה חלק מהמשחק בסופו של דבר.

אבל לאחרונה, רוב המשחקים שלנו הם סביב תוכן AI בכל צורותיו האפשריות – עם קישורים, בלי קישורים, עם עריכה, בלי עריכה, וכדומה, זאת כדי לייצר פורמולה של יצירת תוכן שעובדת באופן שיטתי.

מה ראינו על אתרים שהעמסנו אותם בתוכן AI – בלי שום עריכה?

  1. הם לא קיבלו שום עונש. להפך, על נישות קלילות וביטויים מסוימים התברגנו בדפים ותוצאות ראשונות. התכנים האלה מביאים לנו אחלה טראפיק, וגוגל מתעדף אותנו בכל יום מחדש על תוצאת פייסבוק או טוויטר או Quora.
  2. כן קשה יותר לאנדקס אותם – בלי מאמצים מסביב לתוכן כמו עבודת קישורים פנימיים וחיצוניים, היררכיה ואופטימיזציה לאתר, התכנים האלה אולי לא אוכלים עונש, אבל הם גם לא מתאנדקסים כל כך בקלות. במיוחד לא באתרי
  3. חו”ל.
  4. אלה שכן מתאנדקסים ומדורגים יפה, מביאים שיעור המרה יחסית נמוך. תוכן שלא עובר שום עריכה, הוא תוכן שלרוב הגולשים נכנסים אליו, גוללים קצת, מבינים שיש כאן משהו שנוסד על ידי רובוט, ויוצאים בחזרה למנוע החיפוש
  5. או סוגרים לגמרי את האתר. הרי איך תהיה התייחסות כלשהי למותג, למוצר? לשירות? אין הנעה לפעולה בתוך התוכן, ולרוב הוא יחסית גנרי ואינפורמטיבי מאשר “מכירתי”, לכן יחס ההמרה באופן טבעי נמוך יותר. בנוסף לזה,
  6. השהייה בדף נמוכה יותר ושיעור היציאה מהאתר גבוה יותר.
  7. להבריג אותם על ביטויי כסף תחרותיים – זו משימה מאתגרת. לדפי תוצאות חיפוש של ביטויים סופר-תחרותיים יש מעין אלגוריתם משלהם. נכנסים שם לתמונה הרבה יותר ראנקינג פקטורז, רובם כמובן כמו תמיד סביב תוכן
  8. וקישורים, אבל תוכן AI שלא קיבל תשומת לב או אופטימיזציה ל-SEO, קשה מאוד להבריג אותו כמו שהוא בדף ראשון על ביטוי כסף תחרותי – אלא אם כן שופכים עליו כמות ענקית של קישורים.

מה קרה לאתרים שהעמסנו עליהם תוכן AI בשילוב עריכה אנושית?

  1. הם התאנדקסו בלי מאמץ – 95% מהמאמרים שאנחנו יוצרים בשיטה הזו מתאנדקסים לנו בקלות ומקבלים כמות יפה של חשיפות על שאילתות שונות.
  2. הם מתברגים על לא מעט ביטויים גבוה יותר מתוכן של כותבים אמיתיים – זה מפתיע וגם לא מפתיע, כי לא כל כותבי התוכן הם סופר מוכשרים ומייצרים תכנים ברמה גבוהה. ולכן ל AI כן יש עדיפות עליהם. בנוסף, הדיעה היא
  3. שעריכה אנושית מבלבלת את העקבות של ה-AI, ולכן קשה יותר לאלגוריתם לתייג את זה כ-AI באופן נחרץ.
  4. הם מקבלים סמכות אקטואלית לכל דבר – במושג המקצועי Topical authority, מאוד קל היה לנו פשוט לכבוש נושא שלם או תת-נישה עם תוכן כזה.

המסקנה הישירה שלנו מהניסוי הזה היא שתוכן AI כמו שהוא זה קיצור דרך עצום להשקעה כלכלית ולמשאב הזמן, אבל הוא עדיין לא מספיק טוב כדי להביא לאנשים שמתעסקים ב-SEO תוצאות אפקטיביות וטראפיק איכותי.

אז הנה, ככה אנחנו עורכים AI כמו שצריך – וזה מה שעובד לנו היום.

  1. כל רפרנס או ביטוי גנרי בטקסט כמו למשל “עסקים”, “שירותים” וכו’ – להחליף שיהיה רלוונטי ספציפית לגוף, ההצעה או המוצרים שלכם.
  2. לנקות כל תוכן שלא 100% רלוונטי לנישה
  3. לערוך את צורת הכתיבה מפאסיבית למשהו אישי יותר, על ידי שילוב במונחים מנקודת מבט אישית או אפילו שילוב של קטע מתוך חוויה אישית (תלמדו את העורכים שלכם שגם כשאין, שווה להמציא).
  4. בעברית, כל התייחסות ל “אתה / את” – להחליף ב-“אתם”.
  5. למחוק משפטים כמו “במאמר הזה נסקור את הסיבות ל…” בסיבות עצמן.

תוכן AI עם עריכה או בלי עריכה

מישהו צריך את הצ’קליסט המלא שלנו עם כל 15 הסעיפים לעריכת תוכן AI?

שלחו לנו פנייה ותקבלו את הצ’קליסט המלא.

לשיחת ייעוץ בחינם - השאירו פרטים ונחזור בהקדם!

תפריט נגישות

דילוג לתוכן